בחודש יוני 2004, ממשלת הודו העניקה לארגון האירופי למחקר גרעיני (CERN) שליד ג'נבה, פסל בגודל 2 מטר של האל ההודי שיווה, בהתגלמותו כ- Nataraja –אל הריקוד הקוסמי. בהצגת סמל זה, ממשלת הודו מכירה בחשיבות משמעותו של הריקוד כמטאפורה לריקוד הקוסמי של החלקיקים התת אטומיים. על שלט ליד הפסל נכתבו המילים הבאות מהספר "הטאו של הפיסיקה"של פריטיוף קפרא:
אננדה קומארהסוומי, הרואה את הקצב שאין כמותו , יופי, כוח והחסד של Nataraja, כתב פעם על כך: "זו התמונה החיה ביותר של אלוהים, יותר מאלה שיכולים להתגאות בהן כל אמנות או דת".
פריטיוף קפרה מאוחר יותר הסביר: "לפני מאות שנים, אמנים הודים שחזרו את הדימוי החזותי של שיווה הרוקד בסדרה יפה של פסלי ברונזה. הפיזיקאים המודרניים משתמשים בטכנולוגיה המתקדמת ביותר כדי לשדר תמונות של ריקוד קוסמי .
ובכך המטפורה של הריקוד הקוסמי משלבת מיתולוגיה, אמנות דתית ופיזיקה המודרנית.." .
"כל חלקיק תת אטומי לא רק מייצר מחול אנרגיה, גם הוא ריקוד האנרגיה , תהליך פועם של יצירה והרס … בלי סוף … ובכך עבור הפיזיקאים המודרניים, ריקודו של שיווה הוא ריקוד של חלקיקים תת אטומיים. על פי המיתולוגיה ההינדית הוא מחול בלתי פוסק של יצירה והרס, התופס את קוסמוס כולו, הבסיס של כל הקיום וכל תופעות טבע ".
האל שיווה בהתגלמותו כנאטהראג'ה Nata) – מחול, raja -שליט, בעל, מלך) מתואר בתנוחת רקדן .
ידו הימנית הראשונה באבהאייה מודרה (Abhaya – תעוזה, mudra – סימן, חותם) המסמלת אומץ, ידו השמאלית הראשונה בגאג'ה-האסטה מודרה (Gaja hasta -חדק של פיל) מכסה את הלב, ובכך מעידה על התכנסות פנימית עמוקה,
והאצבעות מופנות כלפי מטה אל השד הערמומי של הבורות. היד הימנית השנייה מחזיקה תוף דמארה- (Damara) סמל של כל הבריאה והתגלמות החיים עצמם.
יד שמאל השנייה בארדה צאנדרה מודרה (Ardha Chandra -סהר) מחזיקה אש קוסמית מטהרת (Agni) – סמל של טרנספורמציה.
האל שיווה עומד על רגל ימין (Padam Stitha) בתנוחה יציבה ושלווה.
רגל שמאל שלו (Moksha padam או Anugraha padam) באוויר וכף רגלו פונה אל השמים,
מסמלת את פירות השחרור משרשרת של אינספור לידות ומוות (Moksha).
הריקוד האלוהי של האל שיווה (Tandava Nritya) מסמל את התהליך האינסופי והחד רגעי של יצירת היקום, שימור והרס.
ריקוד נאטהראג'ה נותן חיים לכל היצורים, סיום של הריקוד פירושו סיום של החיים ותחילתה של התמוטטות.
סוואמי שיבננדה מתאר כך את הריקוד: "אתה יכול לראות את הריקוד של שיווה בגלים הרותחים של האוקיינוס, בתנודות של החושים והנפש, בתנועת הפראנה, במערבולת של כוכבי הלכת, בהתמוססות( Pralaya )הקוסמית …
ברגע ש guna-samya-avastha, מצב שיווי המשקל של שלושת הגונות , הופר על-ידי הרצון האלוהי, בא לידי ביטוי הרטט של הצליל הראשוני ((Omkara.
זהו ריקוד של שיווה. המשחק בחלל כולו (Lila) – ריקוד של שיווה. כל תנועה של הקוסמוס – ריקוד של שיווה.
הוא מתבונן בפראקריטי (Prakriti) ומעורר אותה. התודעה, הפראנה והחומר מתחילים לרקוד. כאשר הוא מתחיל לרקוד, בא לידי ביטוי שאקטי טאטווה (Shakti Tattva.)
מתוך שאקטי מתבטא נאדה(Nada), ובינדו (Bindu) מקורו בנאדה. ואז מתגלה היקום של השמות והצורות(Nama Rupa)".
הריקוד מתקיים בחמש צורות: adbhuta Tandava – ריקוד מדהים ונפלא, ananda Tandava – הריקוד שגורם עונג טהור ביותר, האקסטזה הרוחנית, anavarata Tandava – ריקוד מתמשך, תמידי, Samhara Tandava – ריקוד הרסני בעוצמתו, Pralaya Tandava – מחול, המוביל בסופו של דבר להתמוטטות והעלמות.
אפאסמרה-פורושה (Apasamara -גמד, שד), שעליו עומד שיווה, מסמל בורות ..
השד הובס, אבל לא מת, כי הוא גם חלק מהחיים, חלק הביצוע של הריקוד.
כמו זר המקיף את גופו של נאטהראג' טבעת לוהטת המורכבת מ 64 לפידים המסמלים את 64 נתיבי הידע (Vidyas אוTantras )
– זאת ד'וולה מאלה פראבהה מאנדלה (jvala – להבה מהבהבת ,mala – זר, prabha – זוהר, mandala – עיגול).
זה מקור העוצמה והאנרגיה ליצירת והריסת עולמות הנובעים ממנו. הפנים הרגועות שלו, עם עיניו העצומות למחצה,
ובתלתליו הסבוכים דמותו של נהר הגנגס הקדוש.
שיווה ריסן את זעמו של הגנגס, כאשר העולם של האנשים היה בסכנת הרס, הוא לקח את עוצמת זרם המים אל ראשו .
בתוך שערו, הגנגס מסמל עושר ושפע (sampat samvrudhi). ראשו של נאתהראג' הוכתר בסהר (Chandra rekha) של הירח העולה. הירח הוא גם השליט של הזמן (Kala).
בהקשר זה, נאטהראג' – אלוהים, השולט על הזמן עצמו. זה נקרא "הזמן הגדול" (Maha kala), כי זמן אינסופי נוצר על ידו והוא שולט על תקופת החיים של כל היצורים. שלושת עיניו – זה השמש (Surya) בצד ימין והירח (צ'אנדרה) בצד שמאל,
בעוד העין השלישית (Jnana Netra – עין החוכמה) ממוקמת במרכז המצח באזור שבין הגבות.
לעין הזאת יש את היכולת, החלום של רבים, לזהות את האמת ואת האשליה.
באוזן ימין של נאטהראג' – עגיל זהב (Makara Kundala), אשר מצביע עליו כעל המורה העליון, גורו.
זה סמל של ידיעה אבסולוטית. באוזן שמאל שלו עגיל בצורה דקורטיבית, נטול סמלים מיוחדים (Tatanka),
אשר מסמל את היופי האלוהי בהבעה הנשית. שיווה משלב את אופיו של הזכר והנקבה בצורת ארדהנארישוורה( Ardha – חצי, nari- אישה, Ishwara – אדון).
סביב צווארו, זרועותיו והמותניים מפותלת קוברה.
זו שאקטי קונדליני (Shakti kundalini)- האנרגיה הפנימית של כל יצור, ובאזורים המפותלים נוצרת השליטה של האנרגיה החיונית (Shakti Bandha)
לפיכך, יש כל מה שנחוץ להגשמה יוגית – חיבור של פראנה ואגני, תודעה צלולה והתעוררות הקונדליני. מכתף שמאל עד החזה של שיווה יורד חוט קדוש (Yajnapavitam) – סמל של טוהר המחשבות והמעשים – אחת הדרישות עבור המבצע של הטקס המקודש הוודי (Yajna), שמטרתו טיהור רוחני. כך, שיווה מבצע יאג'נה במימדי הבריאה, תחזוקה, שימור והרס של היקום.
