סשן נשימה מודעת הולוטרופית
עם אננדה ולילא ב-14.06.24 – יום שישי ב17:00
בבית הספר ליוגה Ishitva
האלמנטים העיקריים בנשימה כולוטרופית הם :
– נשימה מהירה יותר וחזקה יותר, מאשר בדרך כלל .
– מוזיקה מעוררת
– עזרת המטפלים בשחרור אנרגיה בעזרת תרגילים ספציפיים לעבודה עם הגוף .
נשימה כולוטרופית משלבת נשימה אינטנסיבית עם מוזיקה מעוררת. הנשימה מעודדת תהליכים לשינוי ההרכב הכימי של הגוף, שנתמכים ע”י המוסיקה המעוררת. עוד מעת קדומה תופי-מלחמה, שירה בקול רם ועוד דרכים לעשות הרבה רעש, היו חלק ממסורות שמאניות שונות ברחבי העולם. בתרבויות רבות טקסים הכוללים נגינה בקול רם מאוד נהוגים על-מנת לטהר את גוף ונשמת האדם .
המוסיקה בעת טיפול בנשימה כולוטרופית ממלאת כמה תפקידים חשובים. היא מביאה את הרגשות הקשורים להזכרות באירועים לידי תנועה, ועוזרת להביא אותם אל פני השטח ומקלה על הביטוי. המוסיקה עוזרת לפתוח דלת אל התת-מודע, ומחזקת ומעמיקה את תהליך הריפוי .
חשיבות הנשימה וטכניקות הנשימה בשיטות וודיות. ריברסינג כפראנאיימה מותאמת לאירופאים .
בהתאם למסורת ההודית, “אנרגיית החיים” הנמצאת באזור הלב, נקראת פראנה. פראנה נכנסת ויוצאת בעת הנשיפה והשאיפה. בתרגום מסנסקריט – “פראנה” : אנרגיית החיים, “יאמה”: שליטה. יחדיו, משמעות המילה פראנאיימה היא שליטה על אנרגיית החיים, וכלי זה מהווה את אחת משמונה השלבים ביוגה הקלאסית .
מההנירוואנה טאנטרה תיאר את הפראנאיימה כך: “פראנאיימה היא שליטה על הנשימה הפיזית ונשימות חיים נוספות. היא מעוררת את שאקטי, משחררת את הגוף ממחלות, ומביאה חוסר הקשרות אל העולם ואל השליטה ”.
כשמתרכזים בנשימה אנו שומעים את מה , שבחיי היום-יום אנו איננו שמים לב אליו. בעת הנשיפה נוצר הצליל HAM ( מהמילה AHAM שפירושה “אני”) ובעת השאיפה נוצר הצליל SA ( מהמילהSAH שפירושה “הוא”). שני הצלילים יחד יוצרים את המילה HAMSA – שפירושה ברבור. הברבור היא מילה נרדפת למושג “נשמה עליונה”. במיתולוגיה ההודית הברבור הנו ציפור היכולה להפריד בין מים לחלב. יכולת ייחודית שכזו הפכה אותו לסמל המפריד בין העיקר (הנשמה) לבין התפל (עולם הצורות והצבעים). בנוסף, ברבור שצבעו לבן לחלוטין הנו סמל לנשמה .
צליל HAM מסמן את החלק הגברי בתודעה והצליל SAH מסמן את החלק הנקבי באנרגיית התודעה. אם לבטא את המילה HAMSA הפוך בסנסקריט, תתקבל המילה So-Ham . המילה So-Ham היא נקודה חשובה באופאנישאד, המסמלת איחוד של הנשמה האינדיבידואלית עם הנשמה העליונה . ( Isha Upanishad ).
ברמה המעשית הצליל So-Ham , הנוצר בעת הנשיפה והשאיפה, יכול לשמש ככלי להרחבת התודעה. מסורתית התרגול נקרא אג’נה-ג’אנה כלומר חזרה ללא מחשבה על המנטרה. אג’נה-ג’אנה הנה כלי מאוד חזק להרחבת התודעה והשגת מודעות .
ריברסינג מכילה בתוכה את מרכיבי האג’נה-ג’אנה. זוהי נשימה רכה, המביאה להרפייה. זהו חיקוי לנשימת התינוק שרק נולד, או חיקוי לנשימה בעת השינה, כלי חשוב להבראה יחד עם תזונה נכונה והתעמלות פיזית .
ריברסינג\נשימה כולוטרופית הנם כלים המיושמים בקליניקות שונות, למשל בקליניקה לגמילה מאלכוהול, בהצלחה .
כלי זה, יכול להיות אחד מהכלים היותר חשובים אותו בן-אדם יכול ללמוד בדרך לריפוי עצמי. הנשימה – היא הרופא העיקרי. זוהי יכולת ההתמזגות של הנשיפה והשאיפה בגופנו עם התוודעות לזרימה הטבעית של האנרגייה האלוהית בגופנו .
בנוסף לזה, ריברסינג – הנו כלי רוחני חשוב, הנותן לאנשים בריאות, הצלחה ושלום פנימי. התבוננות באופן תנועת האנרגיה האלוהית בגופנו זו הרגשה קסומה, מיסטית ומדהימה .
הערות למטפל כולוונטי, התנהגות בזמן טיפול (והערות למטופל ) כשהנושם מתחיל את הטיפול (בייחוד לראשונה), יכולים להופיע אצלו בלוקים גופניים, היכולים להפריע לו בכניסה לתהליך החוויה מחדש. הבלוקים מתבטאים לרוב בכיווץ שרירי הגוף (לרוב הידיים או הרגליים). את הבלוקים המטופל צריך לפתוח בעצמו, דרך עבודה מאומצת עם השרירים. המטפל תפקידו לעזור ולכוון את המטופל ולעזור לו להפתר מהבלוקים הללו .
המטפל יכול ליצור את הלחץ הנחוץ כדי לפתוח את הבלוק, אך בשום פנים ואופן לא לעשות את העבודה במקום הנושם. לדוגמא אם לנושם מתכווצים שרירי הידיים, יכול המטפל לבוא ולמשוך לו בידיים ולבקש מהמטופל למשוך בשלו, ולהפעיל לחץ כזה, שהמטופל יצטרך להפעיל את כל כוחו כדי לעמוד בלחץ מצד המטופל. אם בזמן הטיפול אתם מרגישים לחץ בשרירים מסויימים והמשך הנשימה לא עוזר להרפות מהלחץ, אתם רשאים בזמן הטיפול לבקש עזרת המטפל לשחרר את הבלוקים .
התכווצויות יכולות להופיע באופן ספונטני במהלך כל הטיפול בחלק כזה או אחר של הגוף. כדי ליצור עבודה על מקום הכאב, יכול המטפל לבקש מהכולוונטים ללחוץ על מקום הכאב. כאן צריך לציין מקומות מסויימים עליהם אסור לעבוד: אזור הפנים, הגרון, אזור אברי המין ואזור החזה אצל הנשים. כיווצים כאלה ניתן לפתור באמצעות הוראות עבודה עצמיות על המקומות הספציפיים כמו למשל לפסק ולסגור את הרגליים, לפתוח ולסגור את בית החזה, וכו’. דעו, שכנושם חשוב לשלוט בסיטואציה. אם אתם רוצים שיפסיקו לעבוד עמכם, הגידו את המילה “עצור” או תיידעו את המטפל בכל דרך אחרת, ופעולתו תופסק באופן מיידי .
כל התחושות המוזרות והעוצמתיות (צבע, טעם, שריקה חזקה, ספאזם וכו’) מופיעות בעת התחלת טיפול כולוטרופי, עם כניסת המיינד אל תוך מצבי תודעה כולוטרופים. לתחושות אלו אין פוטנציאל רפואי , אך הם מהווים שלב במצבי התודעה הללו. זהו פשוט מכשול שצריך לעבור .
אם אתם שמים לב שהמחשבות עסוקות מדי, פשוט כוונו את תשומת לבכם למוסיקה או לנשימה. אם תשימו לב פתאום, שאתם עסוקים בניתוח המוסיקה, תאפשרו לוויברציות שלה לחדור אל תוך גופכם, וכוונו את תשומת לבכם על הנשימה .
אם מופיעות במהלך הטיפול אמוציות חזקות (סלידה, כעס וכו’) כתוצאה ממשהו שלדעתכם מתרחש בתוך האולם (למשל המוסיקה לא לטעמכם), העבירו את תשומת הלב אל עצמכם ואל המתרחש בתוך הגוף שלכם. במקום שדעתכם תוסח ותהיו עסוקים בסערת רגשות עקב המתרחש סביבכם, עדיף להכנס לקשר עם האנרגיות המשנות, לבטא אותן ולהשתחרר מהן .
אתם מחליטים באופן עצמאי מתי להפסיק לנשום. ככלל, הטיפול מגיע לסיומו הטבעי לאחר שעה וחצי עד שעתיים לאחר תחילתו. המוסיקה תתנגן כל עוד אחרון המטופלים נושם, ולכן אין לתאם עצמכם לפיה, או לחכות לאיזה סימן מהמוסיקה .
לנשימה יש שני מאפיינים: תדירות ועומק. בזמן נשימה כולוטרופית מומלץ לנשום כמה שיותר וכמה שיותר עמוק. אבל, כיוון שלשלב את שני האלמנטים יחדיו זוהי משימה די קשה, תוכלו בהתחלה לנשום תדיר, אבל שטוח , או מצד שני עמוק, אבל בתדירות נמוכה .
תשומת לב מיוחדת כדאי להעניק לנשימה בחלק הראשון של הטיפול (בערך 20 דקות), כיוון שזהו הזמן הקריטי בו אנו נכנסים למצבי תודעה שונים. בשאר זמן הטיפול מומלץ יהיה להצמד לתחושות האישיות שלכם ובהתאם להם לשנות את עומק ותדירות הנשימה. יכול להיות שבנקודה מסויימת תרצו להפסיק לנשום, וזה נורמלי לחלוטין, אם מדובר בחלק מתהליך שאתם עוברים .
כדי להכנס למצבי תודעה משתנים משתמשים בדרך כלל באחד מארבעת סוגי הנשימה :
• מהיר ועמוק
• איטי ועמוק
• מהיר ושטוח
• איטי ושטוח
מצב ההיפר-ונטילציה מושג יותר באמצעות נשימה עמוקה, מאשר העלאת תדירותה. להשגת היפר-ונטילציה מספיק להעמיק את הנשימה, ועם זאת לנשום בתדירות נמוכה מהרגיל .
נשימה אינטנסיבית, כמתוארת בסעיף הראשון, יכול הבן אדם להחזיק במשך ארבעה הדקות הראשונות של הטיפול בלבד. לאחר מכן, רפלקס הגוף יהיה להוריד את עומק הנשימה. לאחר מכן יש להשתמש גם בנשימה עמוקה ומהירה, אך לא כמו בתחילת הטיפול, אלא לפי יכולות אינדיבידואליות של המטופל .
בשלב מסויים, הרפלקס האנושי יגרום לנושמים לפתח עצלנות מסויימת כלפי תהליך הנשימה כולו. בשלב הזה, כדי לא לצאת ממצב התודעה בו נמצא המטופל, הכרחי יהיה לעבור לנשימה עמוקה ואיטית .
לעתים בעקבות החוויות וההתרחשות הפנימית הנובעת ממצבי התודעה הכולוטרופים, יעבור הנושם לנשימה מהירה ושטחית, שבתנאים אלו הוא מאוד טבעי וקל, לפעמים, המטופלים אפילו לא ישימו לב לכך, עקב החוויות הפנימיות שלהם .
אם התהליך יהיה קשה ועמוס למטופל, הנשימה תהפוך לאיטית, ושטוחה. זו גם הנשימה שמתרחשת בתהליך ההרפייה, הסיום. בשביל לחזור למצב תודעה רגיל, ולנשימה רגילה, חשוב להסתובב ולשכב על הבטן למשך זמן מה .
נדיר שבתחילת הטיפול הנושמים יחושו בחילה, אך עם זאת חשוב מאוד שיימצא בסביבה שקית ניילון למקרה שכך יהיה העניין. כמו כן, אם קיים רצון או צורך להפסיק במהירות את התהליך, צריך המטופל לנשום בתוך השקית. באופן כזה ניתן לשקם את מערך הפחמן הדו-חמצני בגוף במהירות. בטיפולים הראשונים, חשים מטופלים רבים תחושת קור. לכן חשוב שיהיה בקרבתם שמיכה .
אל תתכנתו את החוויות. תנו לחוויות הצצות להיות לא צפויות אפילו לעצמכם – ריקוד חופשי של הגוף, האנרגיה והמחשבה. במרחב הזה, תחושת החופש הפנימי יכולה להיות משהו חדש. פשוט תנשמו. תתענגו על כל החוויות החדשות, שעולות עקב תהליך הנשימה.עקבו אחר רצון המוח “לשלוט”, “לעשות את זה נכון” או “להבין ”.
תנו לחלק הזה במוחכם להכנס למצב יותר רגוע, אדיש, ילדותי. אפשרו לחלק האנליטי, רציונלי לנוח מעט. במקום זה פשוט תעקבו, תחושו כל ויברציה, תתעמקו בכל תחושה .
שמרו על תשומת הלב שלכם במצב רך, פתוח, תנו לה להיות על כל הגוף בצורה שווה. תהיו מודעים לכל הרבדים שלכם. לכל תא, לכל איבר בגוף, לכל התזוזות, לכל ביטויי האנרגיה העדינה. אל תנסו לשנות או לסלק משהו. האמינו בתהליך. האמינו לגוף שלכם. האמינו לאנרגיה. האמינו לעצמכם. תהיו בטוחים שכל מה שאתם עוברים – הוא אידיאלי וטבעי לחלוטין. הפכו כל רצון “לעשות משהו” לעוד שאיפה ונשיפה, בעוד התנתקות מהצמדות, שחרור ( let go ). תנו לכל מה שרוצה להגיע לידי ביטוי – להתבטא. הרשו לו להתבטא באופן כזה שהוא רוצה, בעוצמה בה הוא מעוניין להתבטא ולהעלם בהדרגה. התחילו להגיד בכל נשימה “כן”. זה יעודד אתכם להגיד “כן” לחיים שלכם .
האמינו לחוכמה של הגוף. הגוף שלכם לא צריך אתכם, ובטח שהוא לא צריך את הספקות שיש לכם לגביו. ההשקעה היחידה שלכם צריכה להיות נשיפה ושאיפה. נשמו בצורה אינטואיטיבית, ופתאום תרגישו שהנשימה היא זו המווסתת את התהליך. אתם, כלומר מי שחשבתם שנושם נשאר מאחור, ומישהו אחר מתחיל לנשום במקומכם !
הרגישו את הגוף שלכם כאנרגיה, מקודקוד הראש ועד האצבעות. יחד עם ההתוודעות הזו, הרגישו את האהבה שבקבלת עצמכם. יכול להיות, שכשהייתם ילדים, מתוך פחד או רצון לספק מישהו התנהגתם בשונה מרצונכם האמיתי, עצרתם את עצמכם .
עם יש משהו עצור בתוככם, הגידו לעצמכם שכעת אין סכנה בלשחרר את זה .
בעזרת הנשימה אתם נכנסים למצב נשימה שונה, כולוטרופי, ולאחר מכן אתם רק מבטאים את עצמכם באופן אותנטי (אתם פשוט עצמכם). מה זאת אומרת “פשוט עצמכם”? זה אומר, שאם לגוף שלכם מתחשק לזוז – אתם זזים, אם מתחשק לכם לבכות – בוכים, מופיע רצון לצחוק – צוחקים, מופיע הרצון לשיר שירי גנאי – שרים שירי גנאי. עם ארוחת הבוקר שלכם רוצה לצאת החוצה – אפשרו לה. זו לא הבעיה שלכם, אלא בעייתו של מדריך התרגול .
ככל שהאדם נושם עמוק יותר, כך החוווית אותם הוא חווה יהיו חדות יותר. ככל שהוא נושם מהר יותר, כך הן יתחלפו יותר מהר. איך לנשום – זה משהו שקובע הכולונווט עצמו, שימו לב שאתם יכולים לשנות כאוות-נפשכם את הקצב, המהירות תכיפות ועומק. אבל שימו לב שאם תנשמו לאט ובשטחיות, לא תחוו חוויות מיוחדות. העקרון הכולונווטי אומר שכמה שתשקיע ככה תקבל .
התהליך הכולוטרופי שונה במהותו משיטות פסיכותרפיה\הכרה עצמית אחרות בזה שהוא לא מתוכנת, לא מנחשים ולא מונים מה אמור לקרות עם המטופל. לא קובעים על איזה חומר תתבצע העבודה. כאן מגיעה לידי ביטוי הייחודיות של כל בן אדם. החומר צריך להיות באינטגרציה, ללא תלות בשם שניתן לו, בין עם זה אינטגרציה פסיכו-תרפית, גדילה עצמית או שיטה רוחנית .
אנשים, שמעולם לא חוו על בשרם את תהליך הנשימה הכולוטרופי, יכולים להמציא מגוון רחב של סיבות לחוויות המתרחשות בעת טיפול: “עבודת שדים”, דינמיקה פרנטלית ועוד ועוד. אבל כמה דרכים לאינטגרציית ההתנסות
שלבי האינטגרציה.
אצלנו, במרכז אישיטווה יוגה, כל חודש נערכים סשנים של נשימה מודעת. בדרך כלל אנו נפגשים בימי שישי פעם בחודש
עלות המיפגש – 350 שייח.
אנו מבקשים להביא אתכם מזרונים אישיים, שמיכה, כיסוי עיניים, בגדים נוחים, נשנושים לאחר הסשן לאינטגרציה קבוצתית, רצוי להביא גם עפרונות צבעוניים ונייר לציור מאנדלות. חובה להגיע על קיבה ריקה.
למידע נוסף על טכניקת ריברסינג