היפנוזה עצמית, הרפיה ופרקטיקות נשימה (פראנאימה.)

השנה במקדש האהבה אישיטבה נפתח שיעור חדש: היפנוזה עצמית, הרפיה ופראניאמה. בשיעור הזה נלמדות ומתורגלות טכניקות נשימה (פראנאימה), יוגה-נידרה (שינה יוגית), שיטות הרפיה נוספות והיפנוזה עצמית. מטרת התרגול היא ללמד את האדם לשלוט בתהליכים הפיזיולוגיים, ליצור בקרה על הגוף הפסיכואמוציונלי, להוריד מתחים ולעורר את יכולת הריפוי העצמי ממחלות שונות.

אמנות ההרפיה מסייעת להאיץ את ההתקדמות בתרגול האטה-יוגה, משפרת את יכולת הריכוז ומעמיקה את הנסיון המדיטטיבי למתרגלי ראג'ה יוגה. אומנות זו מועילה לכולם ללא יוצא מן-הכלל כיוון שהיא משפרת את משך ואיכות החיים.

שעור "אומנות ההרפיה" מהווה מבוא לקורס "ראג'ה יוגה מדיטציה", אשר יפתח בחודש נובמבר במקביל לקורס מורים. כמוכן זו הכנה מצויינת לקורס "חלימה מודעת", אשר יפתח במהלך השנה ולכן מומלצת לאלו שיצטרפו לקורס הזה.

נותר להוסיף שיכולת הרפיה שנרכשת בקורס זה, הכרחית לנשים הרות אשר ברצונן להתנסות בלידה מתוקה ללא כאב.

משך השיעור שעה ו-30 דקות. החל מספטמבר ועד נובמבר השיעור יתקיים ביום שלישי בשעה 20:45 , והחל מנובמבר ועד סוף שנת הלימודים בימי שישי בשעה 10:15 . השיעור מתאים לכולם ולא דורש הכנה מוקדמת.

במבט ראשון הרפיה נראת כדבר פשוט: נדמה שעוצמים עיניים, שוכבים או יושבים בנוחות וזהו...

אבל להגיע להרפיה-הרפיה עמוקה, מאוד קשה לרוב האנשים.

בזמן מנוחה המוח נמצא למעשה במצב כאוטי, הגוף נמצא בתנועה מתמדת, שרירים מתכווצים, הבעת פנים מביעה מתח אשר נגרם על-ידי מחשבות בלתי פוסקות. לעיתים אפשר לעקוב אחר סיטואציה אבסורדית כאשר בן אדם מתאמץ בכדי להגיע להרפיה ויוצר על-ידי כך עוד יותר מתח כיוון שהוא מתאכזב ומתעצבן מחוסר הצלחתו.

יכולת להרפות במלוא מובן המילה זו אומנות לשמה, אותה חייבים ללמוד ולתרגל בהתמדה ובסבלנות, בכדי שבשלב כלשהו נוכל להתחיל להנות מן הפירות שלה בחיי היומיום.

במילה הרפיה אנו מתכוונים להורדת המתח במוח ובגוף לפרק זמן הדרוש למנוחה מלאה ובניית כוחות מחודשים. זמן השינה אמור לספק לנו את התנאים הדרושים לשיקום הגוף, אך מכיוון שחיי היומיום של רוב האנשים מלאים במתחים, השינה לא ממלאת את תפקידה כראוי. רבים אינם מגיעם להרפיה ומנוחה אפילו בזמן השינה-הם ממשיכים להתרגש ולפתור את בעיותיהם בזמן הזה. כתוצאה מכך למתח היומיומי המצטבר מתווספת גם העייפות של הגוף שלא נח במשך הלילה. כל זה מתרחש יום אחר יום ושכבות המתח והעייפות נערמות זו על גבי זו. התוצאה הבלתי נמנעת של המצב הזה-היא מחלה.

הסיבה הראשונית של המתח המנטלי והפיזי נמצאת בחשיבה והתייחסות לא נכונים ביחס לאנשים אחרים והסביבה. הגורמים המפריעים לאדם להיות בשלמות עם סביבתו הם: פחד, שנאה, קנאה, עצבנות, חוסר שקט, סלידה, שפוטיות וכו'.

החשיבה שלנו לא תואמת את הטבע האמיתי שלנו, מוחנו מלא באנרגיה שלילית הנובעת מרגשות שליליים. זה מביא לקונפליקט בין ה"אני" הפנימי האמיתי ובין "האני" החיצוני המוגבל. כאן טמון שורש המתיחות בחיינו. במילים אחרות אנו חיים כדג שהוצא מן המים-נלחמים בהתמדה עם המציאות במקום להתמזג איתה ולזרום עימה יחד.

בדרך כלל שרירי הגוף מקבלים זרם בלתי פוסק של אימפולסים עצביים חלשים מהמוח-תופעה זו מוכרת בשם טונוס שרירי.

מוח וגוף-זה שני חלקים של השלם. כשאנו חושבים על משהו, הגוף באופן אוטומטי מוכן לעבור מהמחשבה לפעולה. כל גירוי פסיכופיזיולוגי יוצר הפרעות בטונוס הנורמלי של השרירים ומחזיק אותם במתח גבוה אשר מוכר בשם תגובת הלחם-ברח. במצב כזה מתרחש שחרור אוטומטי של אדרנלין לדם, הוא מצידו יוצר התכווצות השרירים וכלי הדם, מעלה את קצב פעימות הלב, מאיץ תהליכי חשיבה-זאת אומרת מכין את הגוף לתגובה אפקטיבית ומהירה למקרה של סכנה. כל זה מביא לאיבוד וביזבוז תמידי ומיותר של האנרגיה.

הצריכה הגבוהה של האנרגיה על-ידי השרירים דורשת עבודה אינטנסיבית של כל המערכות והאברים בגוף. רמה גבוהה ומתמדת של אדרנלין בדם מביאה למצב של מתח מתמיד בתהליך המחשבתי ובשרירים. כתוצאה מכך האברים הפנימיים מתחילים לעבוד ביעילות נמוכה יותר והבריאות באופן בלתי מורגש מתחילה להדרדר. ובמצב מתח פסיכופיזיולוגי מתמיד ומוזנח, האברים בסופו של דבר מפסיקים לתפקד.

אלה הסיבות למחלות רבות כגון: סכרת, אי פוריות, אולקוס, גידולים ממאירים, דכאון עמוק, ארועים של לב ומוח, חוסר שינה, פוביות שונות וכו'.

בהתאם להחלשות המערכת החיסונית כתוצאה ממצב קבוע של מתחים, נחלשת יכולתו של האדם להתנגד גם לזיהומים בקטריאליים.

שורשים פסיכולגיים של המתח נמצאים בהתנגדויות בכל הרמות: הפיזי, אנרגטי, אמוציונלי ומנטלי. אם ניקח לדוגמא מכניזם כלשהו, נראה שעם חלוף הזמן יש שחיקה של החלקים השונים כתוצאה מחיכוך שמתרחש כשהמכניזם פועל.

התנגדות לזרם החיים היא זו המחזיקה את האדם במצבי מתח מוגברים ובמצבי "הלחם וברח".

במקום ליצור, אנו מתוכנתים להרס עצמי, "חלקי החילוף" שלנו מגיעים למצב של שחיקה, מערכות הגוף מזדקנות ונהרסות ואז מגיע המוות.

ידוע שיוגים מתקדמים מצאו דרך "לפצח" את תוכנות ההזדקנות והמוות שקיימות בתודעה הקולקטיבית, וידעו להחליפן. כתוצאה מכך למדו לשלוט בגופם ובתודעתם בצורה שונה. כל זאת הודות ליכולת שנרכשה על-ידי תרגול (ורק תרגול ולא הבנה תאורטית), לחיות במצב של הרפיה טוטאלית.

כיום יוגה הפכה להיות פופולרית בכל העולם, אבל רבים מתרגלים יוגה באופן שטחי ומפספסים את המהות והעיקר המאפשרים הגעה למצבי תודעת-על.

לעיתים קרובות למרות תרגול רב שנים אדם נשאר באותה רמה ללא התקדמות. אי יכולת להרפות, להוריד מתח ולשחרר התנגדות הופכים את התרגול היוגי-לחסר תועלת.

בתרגול של דהרנה (פרקטיקות של ראג'ה יוגה) אשר מכוונות לשיפור יכולות הריכוז, הרפיה פיזית ומנטלית משחקות תפקיד מרכזי. לפני שמתחילים לתרגל ריכוז, חובה להשיג מצב של גוף רפוי ויציב ללא תזוזה, מכיוון שכל תנועה אפילו הקטנה ביותר מוציאה את המוח ממצב של הריכוז,

ולא מתאפשר מצב של רצף הזרם התודעתי על האובייקט.

בתנאים של גוף ומוח רפויים, קל לתפוס את "הגל" של הריכוז הגבוה, אשר בעצמו מביא להרפיה עוד יותר גבוהה, אשר בתורה מביאה למצב של ריכוז עוד יותר עמוק. כך ההכרה נכנסת למצב של דהיאנה (מדיטציה ספונטנית), אשר יכולה גם להוביל לסמדהי (הארה, המדרגה האחרון ביוגה).

זאת הסיבה לכך שמאוד חשוב ללמוד להרפות לפני שמתרגלים ריכוז.

שיטות הרפיה מתחילות בהתנתקות ממחשבות טעונות רגשות והסבת תשומת הלב לנשימה מודעת או העברתה לחלקים השונים של הגוף. זאת אומרת ניטרול פעילות אמוציונלית.

בזמן תרגול ההרפיה מגיעים לבהירות מחשבה ויכולת להתבונן בחיים באופן מציאותי. כאשר אנו רפויים, אנו מסוגלים לצחוק על מצבים שלפני זמן קצר גרמו לנו "לרתוח" ולהתבונן בהם באור אחר וזוית ראייה חדשה.

כלל עיקרי של הרפיה הוא להפסיק לחשוב במודע על כל מה שכבר נעשה ועל כל מה שכבר התרחש. העברת תשומת ליבנו לגוף, מפסיקה את החשיבה האינסופית על הבעיות שלנו. כשזה קורה מתרחשת הרפית שרירים מודעת. כיוון שהשרירים לא פועלים, מפסיקים גם העצבים הסנסוריים והמוטורים את פעילותם. (עצבים סנסוריים מעבירים איתותים מהשרירים למוח, והמוטורים מעבירים פקודות מהמוח לשרירים). זה מנתק את ההכרה מן הגוף. בגלל הפירוד הזה התאים הופכים להיות רפויים והודות לכך מתרחש תהליך ההתחדשות והריפוי.

אזורים שונים במוח מקבלים מנוחה מן הזרם הבלתי פוסק של האיתותים מן הגוף והסביבה החיצונית. מרכזים נמוכים של המוח מבצעים את התפקוד שלהם בשלווה וללא הפרעות מצד המרכזים הגבוהים אשר מנוהלים על-ידי תבניות פסיכולוגיות ובלתי מודעות שלנו.

בתנאים אלו בלוטות יתרת הכליה מפסיקות להפריש אדרנלין לדם והגוף עובר לרמה נמוכה יותר של פעילות פיזיולוגית ופסיכולוגית.

צריך לציין שמידת ההשפעה החיובית של שיטות ההרפיה קשורה למידת המודעות שלנו לתהליך. אם אתם לא מודעים למה שקורה לא תקבלו תוצאות. בתנאי ששומרים על מודעות בזמן התרגול אפילו כמה דקות של הרפיה מהסוג הזה יהיו בעלות ערך והשפעה גדולים יותר מאשר שעות רבות של שינה. בכדי להאמין, צריך להתנסות בתוצאה: תחושת חופש בלתי ניתנת לתיאור.

אדם המסוגל להרפות באמת, יכול לשקם כוחות מנטליים ופיזיים ובשעת הצורך לרכז אותם בכיוון מסויים. למעשה זאת המשמעות של כוח רצון-היכולת לכוון את כל מהותנו להשגת מטרה אחת בלי להתפזר מסביב. הרפיה מביאה לכוח רצון רב יותר. מתח מביא לפיזור, איבוד האנרגיה ותשומת הלב.

תרגול מתמיד של הרפיה מביא להתייחסות ללא מתחים והתנגדויות לחיים בכלל. זו נקודת זינוק שבה הרפיה מנטלית ופיזית יכולים להפוך להיות חלק טבעי בחיינו בכל עיסוק בזמן ערות ובזמן שינה.

חייכם יהפכו להיות ביטוי של חופש ושמחה, כאשר תפתחו יכולת להרפות בכל רגע ובכל מצב.

בכדי ללמוד לחיות ללא מתח, להיות במצב של זן " עשיה ללא עשיה "-דרוש זמן, כוח רצון ותרגול ללא לאות. למעשה רמה גבוהה של הרפיה תמידית תואמת למצב מתקדם ביותר ביוגה הנקרא סהדג'ה סמדהי, אשר מרמז על מצב תודעה גבוה ביותר.

חוץ משיטות תרגול הרפיה בשיעור, מקום נכבד יוענק לתרגול הפראניאמה-תרגילי נשימה יוגיים. אפשר לומר שמקצב הנשימה והתודעה זהים. לכן, בכדי לבסס את היכולות באומנות ההרפיה נחוצה שליטה מוחלטת בתהליך הנשימה. באמצעות שליטה מודעת בנשימה יש אפשרות להשפיע על מצב התודעה וליצור מצבים ספציפיים של האטה או האצה בפעילות הלב, המוח, מערכת הדם, מערכת העצבים, מערכת הלימפה והאנדוקרינית ולתמוך בשיקומו של הגוף וצבירת אנרגיית החיים.

איזון, רוגע וריכוז אשר תרכשו בעקבות תרגול יוגה-נידרה, היפנוזה עצמית, פראנאימה ועוד טכניקות הרפיה נוספות וכניסה לטרנס, יהוו עבורכם בסיס חדש, יותר חופשי כדי לנהל חיים מלאים ומסופקים יותר.

את הכוח הגדול ביותר הקיים ביקום הזה אפשר למצוא במקום שאתם הכי פחות מצפים-עמוק בתוככם. הכוח הזה יעניק לכם אפשרות לראות את העולם כפי שהוא באמת-עולם האיחוד שלווה ואהבה.

בטקסט נמצאים קטעים מתוך הספר: "טכניקות טנטריות עתיקות של יוגה וקריות" סואמי סטיאננדה סרסווטי. ומתוך ספר: "יוגה, מסורת האיחוד" מאת אנדריי לפה.

את השיעור מעבירה פוייט אירנה (לילא) – תואר M.A. , 20 שנות ניסיון בהוראה בתחום חינוך גופני.

לדף החדשות...