עץ המשאלות

 

המציאות היא פרי-מוחך, ופרי-מוחך הוא המציאות. 

אישיטבה (סנסקריט) – גילוי הכוח האלוהי, היכולת ליצור את המציאות באמצעות הכוונה.

בפילוסופיה ההודית מקובל לחשוב שאדם המתאמן יוגה מספיק זמן, יקבל בשלב מסויים כוחות מיסטיים- סידהיים.
אישיטבה הוא אחד מאותם הכוחות המיסטיים, הכוח ליצור ולהרוס את המציאות באמצעות הכוונה.

אנחנו כאן במקדש האהבה אישיטבה בשבילכם. בשביל אלה – שלא מפחדים להיות היוצרים של עולמם. אלה שמבינים שהחיים הוא משחק , משחק אשר טומן בתוכו את שמחת היצירה האלוהית. אלה שמחליטים לפתור את בעיותיהם בעצמם – תוך נטרול הפחד מתיאוריות "האדם הקטן" , ללא דאגה לעתיד לבוא, ובתוך הנאה משמחת היצירה. זהו הסיכוי של כל אחד ואחד מכם להרגיש שהוא זה ששולט על החיים שלו- בעזרת ניסיונו שלו, שהוא מסוגל לפתור את בעיותיו בעצמו ללא התערבות הגורל , ולהיות האדון בממלכה האדירה מכל – ממלכת המציאות שלו.

 

בחלוף הימים קראתי משל שכזה:

<< יום אחד טייל אדם וכאילו בטעות הגיע לממלכת גן העדן. בהודו מאמינים כי בגן העדן ישנם עצים מיוחדים המגשימים את משאלות היושבים תחת צילם. לאותם עצים אין שום מגבלות לגבי המשאלה, וכן כל משאלה מתגשמת בו ברגע שהאדם חושב עליה – ללא עיכובים.

אותו אדם , אשר לא הבין כלל לאן הגיע, החליט שישב לישון מתחת לאחד העצים היפים הללו סביבו. כאשר התעורר הרגיש רעב אדיר, וחשב לעצמו "הלוואי והיה לי דבר מה לאכול".

כיוון שישב האדם תחת עץ מגשים משאלות, בו בשנייה שהוא חשב על המשאלה, הגיע אליו ענן ועליו היה אוכל – בדיוק האוכל האהוב על אותו בן אדם. כיוון שהאדם היה רעב, לא טרח לברר מאיפה הגיע האוכל ואכל בתיאבון.

לאחר ששבע האדם הרגיש כי גרונו ניחר, וחשב לעצמו "הלוואי והיה דבר מה לשתות כאן" , וללא עיכובים צץ מולו , כאילו מתוך האדמה, בקבוק מהיין שהוא אוהב יותר מכל. האדם התיישב, החל לגמוע מהיין מעט, ולחשוב לעצמו "מה קורה כאן? אני חולם? או אולי אני חלק ממשחק של איזה ישויות אדירות ומפחידות? כיוון שחשב האדם על הישויות- צצו הן ללא כל עיכוב, ובדיוק בצורה בה הן היו מפחידות אותו יותר מכל, כי הרי הוא דמיין אותן כך.

איך שראה האדם את הישות, חשב לעצמו "אבוי. הולכים להרוג אותי עכשיו". וכך אכן קרה...>>

 

וחבל...

 

חבל, שאנשים מניחים שהם תמיד חלק מאיזה משחק אלוהי. חבל – שאנשים לא מבינים שהמציאות היא זאת אשר משתקפת במוחנו, ואנו אלו אשר יוצרים אותה.

 

זוכרים שבילדותנו היה משחק כזה, בו היינו לוקחים קרטון , בעזרת מספריים חותכים בתוכו ירח וכוכבים, ואז היינו מביטים דרכו באור יום ומסתכלים דרך הסדקים על השמיים הנוצרים. באופן דומה מאוד, אנו מנקבים כל יום , כל שעה, כל דקה, חורים ב"קופסת החיים" שלנו, רק לא עם מספריים, אלא עם המחשבות, ובהתאם למחשבות האלו, כך גם נראית ה"תחזית האסטרולוגית" שלנו.

המציאות הפיזית בעולם שלנו היא זו שאתם יוצרים לעצמכם.

לפניכם ניצבות שני אפשרויות לגבי תמונת המציאות שלכם. הראשונה היא "לייצר" במחשבה כמה "ישויות מפחידות", "ערפדים קָרְמִיִים" ו"מחסומים אנרגטיים" , להאכיל אותם כמה שנים טובות באנרגיית הפחד שלכם עצמכם, עד שיום בהיר אחד הם ימצצו את לשד חייכם עד הטיפה האחרונה.

האפשרות השנייה היא להבין שאתם האדונים בממלכה של עצמכם, לקום כל בוקר במחשבה חיובית, ולהגיע יום יפה אחד לאותה נקודה אשר אליה שאפתם ורציתם להגיע – ולהיות מאושרים.

בחרו אתם איזו אפשרות מהשניים עדיפה לכם.

 

 

 

הבחירה המודעת נובעת מהשליטה המודעת על התהליך המחשבתי. המחשבות – זהו אקט "השלייה" של ויברציות מהיקום, יקום שבו קיים הכל. במחשבה על דבר מסויים, אנחנו כאילו בוחרים מתוך מגוון אפשרויות והרעיוניות הקיימים, את אלו אשר נועדו לנו ואנו הולכים לעבוד איתם.

למעשה, בזמן המחשבה, נוצר "ערוץ" אנרגיה בו זורמים גלים באורך מסויים, העונות להגדרות והמושגים הנוצרים במוחנו. בתנאי שקיים קשר יציב עם אותו ערוץ, ויברציות אלו הופכות בעולם הפיזי לשדות מידע אשר בתוכן מתחילה העבודה על מימוש הרעיון המדובר. כך נוצרת המציאות כולה.

פילוסופים טנטריים ומיסטיקנים עתיקים השתמשו בסמלים אלגבריים לסימון כמעט כל רעיון, כיוון שהם האמינו שאם המחשבה האנושית מתקבעת על אובייקט כלשהו לזמן מספיק ארוך, אז בעזרת כוח הרצון בלבד, המחשבה תתממש.

 

אפשר להסביר את העניין כך : דמיינו לעצמכם שמסביב למנורת לילה, גזרתם צורות המשקפות את מחשבותיכם, ומסביב לזה הנחתם מסך לבן. כאשר הנורה נדלקת הצורות המשתקפות על המסך – יוצרות את תמונת המציאות שלכם. מה שקורה באמת , שונה בזה, שמקור האור הוא לא נורה חשמלית, אלא מעיין מידע קוסמי אינסופי האוצר בתוכו את כל התופעות, צורות, האופנים, המצבים והרעיונות וכך הלאה, ומה שמשתקף על המסך הלבן הוא זה אשר יכול לעבור דרך המסננים האישיים שלכם. מה שנוצר הוא מצב כזה שהמציאות של כל אחד ואחד מאיתנו היא זאת המשתקפת דרך המסננים האישיים (וגם הקולקטיביים) שלנו, והתודעה שלנו היא זו הבוחרת את המציאות מתוך העושר והמגוון הקיים במעיין המידע האין-סופי של היקום כולו.

 

הלך המחשבה האישית שלנו מתקבע ע"י המשפחה, החברה, ואנשים ספציפיים נוספים וכן על-ידי מחשבות הנוצרות במוחנו. בנוסף, הלך המחשבה מתקבע באמצעות קודים של אינופרמציה מנטלית, שהגיעו מחייו הקודמים של האדם.

 

כל אותם מסננים, הלכי המחשבה , אותה "קופסת חיים" אינם מתקבעים בעולמנו – ותמיד ניתנים לשינוי- חלקי או אפילו מלא. כך שקביעה כמו "זו הקארמה שלי" היא אינה אלה בחירה של אפשרות אחת מתוך המעיין השופע של האפשרויות , בחירה שאתם עושים בעצמכם, מרצון.

 

התודעה הקולקטיבית בימינו מכתיבה את העקרון שהאדם הוא קטן, אחד מהזרם, טיפה אחת בים ושהאדם הוא חסר כח לחלוטין מול הכוחות האלוהיים בעולמנו. כמו כן מכתיבה התודעה הקולקטיבית עקרונות מאוד פשוטים לאחד האדם בימינו : אל תחמד, אל תגנב, אל תהרג וכיו"ב. עקרונות אלו מועברים כקדושים , כאלו שנוצרו ע"י כוחות אלוהיים, וכן קיים אלמנט הפחדה מפני נקמה מאותם כוחות אלוהיים.

האנושות מבדילה עצמה מהאלוהות, מהיכולת לעשות הכל בעצמה, ומפקידה את עצמה בידי כוחות על, אלוהים. אנשים לא מבינים שהם השליטים של עצמם – שהעולם נוצר על ידי התודעה, ואם נשיג שליטה בתודעה – נשיג שליטה ביצירת העולם שלנו.

 

מעבר של התודעה לרמות נעלות מגדיל את הפוטנציאל האלוהי הגלום בתוך כל אחד מאיתנו. עם המעבר נעלמים המסננים , וביחד איתם המחסומים האנרגטיים שיוצרים את המחשבה המושכלת, הנעלמת בתורה. מעבר זה יוצר תחושת חופש המשחררת את בעליה מפחד מ"בחירה לא נכונה" והחשש הטמון בפחד זה, ונותנים את האפשרות ליצור רעיונות סימפטיים יותר, מאשר זה החושב שהוא תלוי ב"מצב הקוסמי של יופיטר" או "מעמסה קרמית אדירה" או “אסונות עולמיים” או מכוחות שטניים. "זה ההגיע למצב של שליטה ב Brahmana (התאחדות עם אבסולוטיות) , מצב בו מילים ומחשבה לא נחוצים, שכן הם חסרי חשיבות , לא מפחד מכלום" (טאייטיריה אופאנישד) (II,9).

 

עם התפתחות מצב התודעה שלנו, אנו יוצרים דגמים שונים של העולם, העונים למצב התודעה שלנו, ומצב ראותנו את העולם. דגמים אלו שונים זה מזה – ממש כשם שהאנשים שונים זה מזה, וכמו כל אחד מהאנשים, אף לא אחד מהעולמות הללו שגוי. כל אחד מהווה אספקט ייחודי בתודעה הקוסמית הגדולה, מעין טיפה אחת וקטנה המתמזגת לה לתוך אוקיינוס הבריאה העצום אשר פשוט קיים, בלי מחשבות על אמת ושקר, נכון או לא נכון, טוב או רע.

 

ההבדל נסוב סביב השאלה באיזה דגם לבחור, בשביל לחיות את החיים שלכם.

אתם תמיד – אומנים – ורק בכם תלויה השאלה איזה תמונה תשקף את חייכם. הדגם "אני אלוהים לעצמי ויוצר לעצמי את המציאות" והדגם "אני חלק ממשהו קוסמי גדול והמציאות שלי מוכתבת ע"י יישות רעה כלשהי" מכילים בתוכן את אותן האלמנטים המרכיבים את בניית המציאות. את המטרות לדגם קובעים אנו, ובאמצעותן נוצרות תיאוריות רב-גוניות על העולם, במטרה לחיות את החיים ולבנות את הנסיון הפרטי שלנו. כל אחד מהמודלים הללו, האוצר בתוכו את אנרגיות האמונה שלנו בנכונותו, יוצר את המציאות – כפי שהיא משתקפת באותו דגם- בעזרתכם – ובשבילכם.

 

"גזירת הצורות" – כלומר בניית הדגמים באופן רציף יכולה להעשות הן במודע והן בתת-מודע. באפשרות התת-מודעת , אנו מסרבים לקחת בעלות על התמונה המשתקפת על המסך, ומאפשרים ע"י זאת להאשים השד יודע את מי על עבודה שבוצעה בצורה רעה.

ללמוד לגזור "תמונות יפות" זו כבר אומנות. ואומנות – היא תמיד מודעת. אך כמו שהצייר צריך מכחול, הנגן צריך כינור, והחייט צריך מחט, כך התודעה שהכירה באפשרותה להכתיב את המציאות צריכה כלי עבודה משלה.

באישיטבה כלי העבודה הזה הוא המחשבה המנווטת ע"י הנשימה.

 

ואיך כל זה קשור ליוגה?

 

תרגול יוגה מפתח את ההיבטים הללו , וע"י תרגול קבוע של יוגה אפשר להשיג שליטה מלאה של ההכרה על התהליכים המתרחשים בגוף והתהליכים המנטליים, זאת ע"י שליטה בהלך המחשבה ובנשימה.

 

בנוסף , תרגול יוגה מפתח את הגופים האנרגטיים של האדם, ועוזר לצבור בהם אנרגיה, וכמו כן מפתח את ההבנה והקבלה של מערכות אנרגטיות בגופנו ובעולם, אשר להם חשיבות מכרעת ביצירת המציאות של עצמכם. עבודה עם סְפֵרוׁת מנטליות (מחשבות) מרחיב ומכוונן את המרחב ליצירת הכוונה. הנשימה, בתורה, משמשת ל"מילוי אנרגטי" של אותה כוונה, ומאיצה את תהליך המימוש המציאות שאתם רוצים ליצור.

 

זה בקצרה. עכשיו נתבונן יחדיו בכל אחד מההיבטים של אישיטבה בפרוטרוט.

 

חלק 2

 

המסקנה מהחלק הראשון היא שהמציאות הפיזית היא תוצר של הלך המחשבה המתרחש במוחנו. דמיינו לעצמכם את הלך המחשבה כמעין מטריצה עם הרבה תאים , והמחשבה הבודדת היא פעולת מילוי תא במטריצה בויברציות מסויימות. הלך המחשבה הוא למעשה שלייה של מספר ויברציות ממספר תאים שונים באותה מטריצה, וביצוע פעולות על אותן ויברציות. כך נוצרת התודעה האישית והקולקטיבית.

כל תנודה בויברציות הללו היא חלק ממערכת גדולה, ולכן כל תנודה כזו משפיעה על כל האחרות. אם להקביל את העניין למטריצה, הרי שמכל תא במטריצה – ניתן להגיע לכל תא אחר במטריצה. המסקנה המתבקשת היא, שמכל מצב תודעה קיים, ניתן להגיע למצב תודעה אחר, שונה לגמרי. בנוסף ניתן להבין שעל-ידי שליטה מלאה על "הטיול" במטריצה, שהיא למעשה יצירת התודעה שלנו – אנו משפיעים באופן ישיר על אופן בניית המציאות , הן האישית והן הקולקטיבית.

 

בעולם המודרני, עם הבנת כוחה של המחשבה, צצו להן טכניקות שונות ומגוונות לעיצוב המציאות בעזרת המחשבה. כמו בעבר, אלו שהטכניקות באמת עבדו אצלם – מעטי מעט הם. האחרים ניסו בהתלהבות רבה, ובמהרה חזרו לתיאוריות המדברות על השלטות האדם ע"י ישויות גדולות ממנו, וחזרו לטקסים השונים המבטיחים עזרה מישויות אלו. מדוע כך הדבר?

 

אם לעבוד עם טכניקות עיצוב המציאות בצורה הנכונה – הם יוכיחו יעילות בכל 100 האחוזים. אחוז ההצלחה במקרה שלכם תלוי – נכון - רק בכם. תלוי באמונה שלכם בעצמכם, בכוח הרצון שלכם, וכן בכוח שלכם. אף אחד מאיתנו לא חשב שהחללית האדירה ביותר תצליח להמריא בלי שיסופק לה מספיק דלק, בדיוק כמו שאתם לא תצליחו לזוז אם לא יסופק לכם מספיק אוכל, כך בדיוק כל טכניקה שהיא לא תצליח לעבוד בלי שיסופק לה מלאי האנרגיה הדרוש להפעלתה.

 

אם כך – מאיפה נשיג את הכוח הזה?

 

כידוע האדם מהווה הרכב פסיכו-אנרגטי מורכב ויש לו יכולות יצירה אדירות בכל רמות הבריאה, מרמה הכי בסיסית – פיזית, ועד לרמה המעודנת ביותר. מבנה האדם הוא רב-מימדי ומתפרש בכל מרחבי התבל, ובסופו של דבר, מתמזג עם האחד. הגוף הפיזי של האדם מהווה חתך תלת-מימדי של מערכת מורכבת ורבת-מימדים, המוקרן למישור כדור-הארץ.

 

היות וההרכב האנרגטי של האדם מצוי בכל מקום, לתודעת האדם קיימת גישה לכל חלל אינפורמטיבי בתבל. לתודעה ישנה האפשרות לגשת לכל אינפורמציה ביקום – תהה אשר תהה, תמצא איפה שתמצא. כיוון שההיסטוריה של האנושות תמיד הציבה אותנו, האדם הפשוט, מתחת לישויות אדירות וכל יכולות, שעבד אותנו התהליך , ומנע מאתנו את החופש והפוטנציאל הגלום בכל אחד מאתנו – ליצור את המציאות של עצמו. התהליך קשר אותנו בשלשלאות כבדות וארוכות , וכעת לא ניתן להסירן בקלות כזאת. קשה לנו להיות האדונים בממלכה של עצמנו.

 

אנו מחפשים ללא הרף את האל בחוץ , ולא בתוכנו, מניחים שהוא איזה ישות אדירה , כל יכולה, נשגבת מבינתנו ונמצאת אי שם רחוק ו"משחקת שח-מט" עם העולם.

אבל בחוץ – אין אלוהים. אלוהים – הוא אף אחד. אלוהים – לא נמצא בשום מקום. אלוהים מופיע – כאשר מכיר האדם בעובדה שהוא האלוהים.

 

ואז קיים האלוהים – כי אתה קיים.

 

אולם ההבנה בלבד של הנאמר לעיל לא תחשוף בפנייך את האישיטבה – יכולת עיצוב המציאות בעזרת התודעה. זה המתעלם לחלוטין ממצבו של הגוף הפיזי שלנו ומתמקד בעבודה רוחנית בלבד , במוקדם או במאוחר יתקע מול מבוי סתום, ולא יתקדם לא במישור הרוחני ולא בפיזי. כולם מתעניינים באפשרות להגיע למצב בו הם האלוהים של עצמם ומכתיבים לעצמם את המציאות, אך כשהדבר מגיע למעשים אמיתיים – אלו העוסקים ברוחניות בלבד, ללא חיזוק הגוף הפיזי, רואים בהכל תופעה מיסטית, והולכים לאיבוד באקסטזת ההארה דרך הספרים, ולא דרך נסיון אישי, וברגע האמת מתגלים כאימפוטנטים.

 

בהרכב האנרגטי שלנו לגופים הרוחניים אין עדיפות על פני הגוף הפיזי שלנו, כפי שרבים נוטים לחשוב.

 

מכל השיטות הידועות לאדם כיום, פיזיות ורוחניות , יוגה היא אחת מהשיטות היותר אפקטיביות , כיוון שהיא קושרת את שני ההיבטים האלה ביחד.

 

היוגה מגדילה את ארסנל התנוחות אליהן הגוף יכול להגיע. כל תנוחה עושה "עדכונים" בגופים העדינים שלנו, אשר מתפתחים כתוצאה מכך. זוהי לא תוצאה של פעילות גופנית אלא של יוגה. בעזרת האסאנות היוגיות אנו מגלים ומפתחים אפשרויות קליטה מעודנת לגבי הגופים העדינים שלנו, וע"י הגדלת קשת האפשרויות הזו אנו משפיעים על מצב התודעה שלנו, שעוזרת לנו באיסוף המידע לגבי האני העליון שלנו. וידע כידוע – זה כוח.

 

עם הגדלת מכלול איברי הקליטה המעודנת, נוצרת האפשרות של התודעה האינדיבידואלית לעבור לסְפֵרוׂת מידע נעלות יותר, שם גדל פוטנציאל העבודה דרך התודעה. עם שכלול היכולת "להשאר" בספרות הללו, ו"לעבוד" בהם בצורה מודעת, אפשר לראות ולנתח כמויות אינפורמציה גדולות יותר מאשר ניתן לראות ולנתח בעולם הגשמי שלנו, הכפוף לחוקי הפיזיקה. זה ההסבר ליכולות המיוחדות של היוגים העתיקים, יכולות המתוארות בכתביהם השונים.

 

אם כך , תרגול יוגה מהווה תנאי לאיסוף כמות אנרגיה מספקת לגופים השונים שלנו , אנרגיה הנחוצה למימוש היכולות הגלומות בנפש ובתודעה שלנו.

 

אולם, רק תרגול אינטגראלי של יוגה על היבטיו השונים יכול להביא לתוצאות הרצויות לנו. כידוע, היוגה מאוד פופולרית בכל העולם. היא פופולרית בדיוק כמו הגישה המצויינת למעלה של חיזוק הגוף הרוחני בלבד, רק מצידו השני של המתרס , חיזוק הגוף הפיזי בלבד. ללא הוספת טכניקות פסיכו-אנרגטיות נלוות לתרגול האסאנות , אפילו המורכבות שבהן, הגופים הרוחניים שלנו לא יתחזקו, ורמת התודעה תשאר כמו שהיא. אימוני יוגה שכאלה יכולים לחזק אתכם גופנית, אך לא להוסיף מאומה לכוחות המנטליים והרוחניים שלכם. במקרה הטוב – דינם כהתעמלות פשוטה.

 

לימוד אישיטבה אוגד בתוכו טכניקות של האתה-יוגה עם אלמנטים מראג'ה יוגה, וכן טכניקות ספציפיות לעבודה עם המחשבה והנשימה, המשפיעות על כלל הגופים של האדם (מעודנים ופיזיים) כאחד ומביאה לאינטגרציה מלאה בגופים הללו. אישיטבה נותנת אפשרות ריאלית להתחבר למעייני הידע והאהבה, ולחוות על בשרך את הכוח הניתן לכל אחד מאיתנו. הגישה האינטגראלית של אישיטבה, מאפשרת לכל אחד להגיע לרמת התודעה המקסימלית אליה הוא יכול להגיע, ורמת תודעה גבוהה, כידוע, חשובה בימים אלו עד מאוד, כי היא זו העוזרת לאנשים לשרוד במציאות היום-יומית, ולא ניתן "להשאר על הגל" בעולם המודרני ללא אינטגרציה פנימית.

 

וכעת, נחזור ל"כלים" המעניקה לנו אישיטבה, ונדון בתפקידה החשוב של הנשימה בלימוד אישיטבה.

 

 

 

<< 1 | 2 >>