במעגל של אנשים “מתקדמים-רוחנית” קיימת תפיסה (ולא בלי סיבה) שהמציאות האינדיווידואלית נובעת ממצבו התודעתי של אותו אדם. זאת אומרת שמפת העולם (התפיסות המנטליות שניבנו) שמוקרנת החוצה מתבטאת את אותן התפיסות שקיימות בתודעה אך כתפאורה חיצונית וחומרית. מקרן איכותי – מקרין ברור. ולכן לפי בתפיסה זו כל התקלות בתמונה המתקבלת מוסברות באופן טבעי ע”י בעיות של “המקרן”

לדוגמא, אם יש לך טחורים, צריכים לרפא את הראש.

אבל לתפיסת העולם “הרוחנית-מתקדמת” זו יש טווח יחסית צר,  כי היא מתייחסת רק לחלק קטן מהמכלול:

כאשר אנחנו פונים למודל העתיק של יוגה וטנטרה (כמו לאחד מרבים שיש להם זכות קיום), “המקרן” הוא אחד מחמשת המעטפות  (koshas)

 

בצורה סכמתית וקצרה ביותר, הקושא הגסה ביותר היא אנה-מאיה-קושא ANA MAYA KOSHA

הגוף הפיזי מורכב משבע רקמות: פלאזמה, דם, עצם, בשר, שומן, מח עצם, וזרע.

התרגום הישיר מסנסקריט הוא – המעטפה מורכבת מאוכל. כלומר “גוף האוכל”. למונח “אוכל” נחזור מאוחר יותר.

המעטפה הבאה היא פראנה-מאיה-קושא PRANA MAYA KOSHA

 והיא מעטפת החיים או ההקרנה האנרגטית של הגוף. היא מורכבת מתחנות –

שנאים =צ’אקרותCHAKRA

וקווי כח =נאדי NADI.

הבאה בתור היא מאנו-מאיה-קושאKOSHAMANO MAYA

המעטפת המנטאלית, או המרכיב הפסיכו-אמוציונלי. היא המקשרת בין העולם “החיצוני” ו”הפנימי”.

באמצעות חמשת איברי החישה ג’ננדריה JNANENDRIYA

היא מקבל מידע לאינטראקציה עם העולם החיצוני.

וידג’נאנה-מאיה-קושאVIJNANA MAYA KOSHA

היא מעטפת האינטלקט או זאת שמקבלת החלטות על אופן האינטראקציה עם אותו עולם חיצוני. במקרה הטוב ביותר, הגיבורים ה”רוחניים-המתקדמים” שלנו מסבירים את המתרחש דרך מעטפת זו.

המבנה הדק ביותר הוא אננדה-מאיה-קושא  ANANDA MAYA KOSHA

מעטפת האושר או מעטפת הסיבתית. זהו משכנו של הצופה השקט בכל הקרקס הזה:

הוא רואה את העבודה שעושה מרכז הבקרה, האינטלקט, שבטוח שהוא הבוס של המפעל הזה,

הוא רואה את תנועת הבראונית של המחשבות*, את הגלים ההורמונליים-רגשיים, הוא רואה כיצד אנחנו צורכים מוצרים אנרגטיים-אינפורמציוניים, מעכלים ומוציאים אותם מגופינו.

כמו שנאמר למעלה, החלוקה לחמשת המעטפות היא סכמתית מאוד והן פועלות כגוף אחד, שבו הכל תלוי בהכל. וכמו שהתקלות ברמה הרגשית -מנטאלית גורמות למחלות פסיכוסומטיות, כך גם הפציעה בגוף הפיזי גורמת לקריסה בעבודה של אספקה אנרגטית למשל.

ובכך, נחזור שוב לאוכל…

במובן הרחב של המילה, אוכל הוא כל המוצרים האנרגטיים-אינפורמציוניים שנצרכים ע”י חמשת האיברי הקליטה שלנו: עיניים, אוזניים, אף, לשון ועור. כל הנצרך מתורגם (מתעכל) ע”י המערכות האחראיות לכך, ומה שלא מתעכל בצורה תקינה, מנוצל או נזרק מהמערכת בשל אי צורך. ברוב המקרים אנחנו נמצאים במצב מתמיד של הרעלה ע”י האוכל הלא סביר וכתוצאה מכך אנו מרעילים את עצמנו בגלל אי יכולת של “מערכת הניקוז” להתמודד עם לחץ יתר.

אסביר: ניקח לדוגמא יצרן מכונית לאמבורגיני  המאובזרת במחשב-על שעוקב ומבקר את כל הפרמטרים של המכונית. ההספק הגבוה של המעבד וכל הרכב תלוי בדלק (אוכל) שמוכתב ע”י היצרן.  המחשב של הרכב בשום פנים לא יכול לנסות משהו מיוחד כמו שמפנייה או מרטינילמרות שאולי מתחשק לו…

היצרן (הטבע\האלוהים וכו’) פיתח את האוכל המותאם לכל בעל החיים על כדור הארץ. מי שלא בטוח בכך מומלץ לו לפנות בנושא לכל זואולוג.

אך כאשר מדובר בבני האדם אנחנו “נתקעים”, כי אנחנו תופסים את עצמינו כשונים משאר הברואים. רבים מאיתנו מתייחסים אל העולם כאל משהו שאינו קשור אליהם באופן ישיר. וכך אנחנו חיים תוך כדי הריסה של כל החיי מסביבנו “לטובתנו”. וככל שאנחנו “מתקדמים-רוחנית” יותר, כך יותר קל לנו לתרץ לעצמינו מדוע אנחנו עושים זאת למרות זאת. ביחס לאוכל, אנחנו מודרכים בדרך כלל ע”י עקרון ש”כל מה שנכנס לפה – מועיל”.

אך כמו שאומרים, הכל יחסי וזמני. לאור  ההבנה שהכל תלוי בהכל מומלץ להיזכר בפתגם הישן והטוב – “נפש בריאה בגוף בריא”. אם הגוף הוא בית קברות לפסולת כימית וגופות חיות שעברו התעללויות, הראש לא יכול להיות בריא אפילו אם זה נראה לו כך. ובאופן טבעי התודעה שצורכת אלימות, חמדנות ופחד, בתהליך העיכול של האוכל הזה מייצרת תאי הגוף פגועים.

אני בהחלט מכיר אנשים חולי נפש שמתמידים לאכול אוכל בריא, ומצד שני אנשים טובים ורגישים שלא מודעים לחשיבות של האינפורמציה והאנרגיה הקיימת באוכל. עם זאת, החוקיות עדיין קיימת וקיימים יוצאים מן הכלל אך הם בודדים. “חוקי היצרן” ניתנו לכל הייצורים ורק לבני האדם יש זכות בחירה. תוצאות זכות הבחירה הזאת נראות היטב בעין בלתי מזויינת. רק זואולוג מומחה יכול לזהות את גילו של צבי מבוגר שחיי בטבע- אם הוא בן עשר או בן עשרים שנה. עם בני האדם גילם נראה לעין בקלות יחסית. “הבחירה החופשית” הולידה וממשיכה להוליד מחלות חדשות – העדים האילמים של ההרחקה מהטבע והעבירה על החוקים שלו.

ועוד… כמו שאי אפשר לקרוא “בריא” לבן האדם שהכל טוב אצלו מלבד מנמק ברגל, כך אי אפשר לקרוא “בריא” לבן אדם שחיי בחברה חולה. זה לא נשמע יותר מדי אופטימי. אך אפשר להיזכר במילים של הרופא הגדול אבן סינא** שאמר לתלמידיו בשיא המגפה הממיתה : אנחנו נמשיך להילחם עם המוות עד שננצח.

אי אפשר לדאוג רק לעצמי בזמן המגפה התודעתית המודרנית, כדי להיות בריא יש ליצור שינוי בתודעה של החברה כולה.

כל אחד בוחר את דרכו…

בחירה מודעת והרחבת טווחי הקליטה מעודנת לכולם.

אמן

*התנועה הבראונית – ע”ש הבוטנאי רוברט בראון התופעה הפיזיקלית שבה חלקיקים זעירים, שקועים בנוזל או צפים על פניו, נעים באקראיות