слдострасные страсти.2
 
?למה כדאי להגמל ממתוק ודברי אפיה
?והכי חשוב – אך לעשות את זה…
 
לרצות מתוק – זה טבעי.
הטבע בעצמו יצר בנו כמיהה למתוק: ככל שטעם המזון יותר אינטנסיבי ,כך בהתאם משתחרר במוח הנוירוטרנסמיטר דופמין. הוא – פועל ישירות על מרכז ההנאה. וקשה למצוא מישהו שיסרב ליהנות.
דוושה, שלחיצה עליה מגרה את מרכז העונג, נמצאת בלשון! האנושות – גזע של מכורי מזון. בשחר האנושות , כאשר ההישרדות של האדם הייתה תלויה בכמות ובאיכות המזון, מנגנון זה (מתוק – דוושה – דופמין – מרכז העונג – אורגזמת מזון) היה דבר פרוגרסיבי.
הקוף העתיק שהשמין מאכילת הבננות פשוט לא היה יכל עוד לטפס על הענפים ונזקק להסתפק במה שמצא מתחת לרגליו. מכאן במהירות ירד במשקל וחזר לגיזרתו הטבעית והמושכת תשובת ליבן של הנקבות היפות.
עם כניסתה של הציביליזציה, אנחנו כבר לא צריכים לטפס אל הענפים הגבוהים ביותר בחיפוש אחרי “מתוק”, ויכולים להסתפק במה שנמצא “מתחת לרגליים”. אך כיצד לעשות זאת מבלי להרוס את עצמינו?
לשנות בדרך טבעית(!) את הרגלי האכילה ממזון פחמימתי עם אינדקס גליקמי גבוע למזון צמחי-שומני עם אינדקס גליקומי נמוך.
אינדקס גליקמי (GI) הינו מדד המדרג פחמימות וסוכרים לפי קצב הספיגה שלהם בדם. אינדקס גליקמי גבוה מעיד על קצב עליית סוכר מהיר ואינדקס גליקמי בינוני או נמוך מעיד על קצב ספיגה איטי של הסוכר בדם. המצב השני הינו המצב הרצוי.
בני אדם, כזן ביולוגי, לא מותאמים לאכילת מזונות עם אינדקס גליקמי גבוה, כלומר – למוצרים שמעלים באופן דרמטי את רמות הסוכר בדם. הגוף שלנו נבנה במשך מאות אלפי שנים של אבולוציה, כדי לעבוד ביעילות עם מזונות בעלי GI נמוך, דלי קלוריות ורויי תאית.
הסוג המודרני של המזון (כפי שאנו יכולים לראות מהתוכן של מקררים ומדפים בסופרמרקט)- הוא ההפך הגמור ממה שטבעי (ובריא) לבני אדם.
העובדה היא כי אם רמת הגלוקוז בדם עולה מעבר למגבלות מסוימות, הוא הופך להיות רעיל. המהות של התהליך הזה בכך שאם ריכוז הסוכר עולה מעל הרמה הבטוחה, הוא מתחיל להצטרף לחלבונים המרכיבים את הרקמות:
תאי דם, מפרקים, או – כלי דם והורסים אותם.
בגלל זה חולי סוכרת (שגופם איבד את היכולת לווסת את רמות הסוכר בדם), לעיתים קרובות מגיעים לעיוורון.
אך גם בגופם של אנשים אחרים לאט נהרס כאשר אוכלים מזונות שמעלים במהירות את רמות הסוכר בדם. והרשימה של המוצרים האלה כוללת לא רק ממתקים, אלא גם דברי אפיה, משקאות ממותקים, תפוחי אדמה.
כמה שהערך GI הגבוה יותר,כך הפחמימות שהמוצר מכיל מהר יותר מתפרקים לגלוקוז. לכן, למזונות עמילניים כגון לחם או תפוחי אדמה, יש אינדקס גליקמי גבוה, דומה לערך הסוכר הטהור.
מזונות עם ערך גליקמי גבוה מונעים את ההרזיה שלכם!
כאשר רמת הסוכר בדם עולה במהירות גבוהה, היא יורדת במהירות.
וזה מוביל לכך שאחרי אכילת מזונות עם ערך גליקמי גבוה, כשעה-שעתיים תרגישו רעב, כתוצאה הגיונית של רמות הגלוקוז הנמוכות בדם באופן דראמטי.
ולעיתים קרובות תרצו לספק את הרעב במשהו מתוק!
כתוצאה מכך, צריכה קבועה של מזונות בעלי ערך גליקמי גבוה מובילה לתנודות חדות תמידיות ברמות סוכר בדם: פעם – יותר מדי, פעם – מעט מדי. ואחרי תקופה קצרה של שובע (גלוקוז גבוהה בדם), אדם מתחיל לחוות רעב אכזרי (רמת סוכר נמוכה בדם),ואז זורק “לכבשן” משהו סופר-קלורי במהירות מרגיע את רעב עד להתקף הבאה!
כתוצאה מכך אדם נופל לתוך מה שנקרא “נדנדת הסוכר.” רמת הסוכר בדמו או עולה מעל הרמה האופטימלית לבריאות,או נופלת מתחת לרמת השובע.
ואם אדם עובר לצריכת מזונות עם GI נמוך ובינוני, רמת הסוכר בדם עולה לא גבוה מדי וגם נופלת לאחר מכן לא נמוך מדי. גם אדם כזה נפתר מהרעב, והכי חשוב, כבר לא זקוק כל הזמן למשהו מתוק – או לדברי אפיה כדי להתמלא באנרגיה.
זיכרו!: נסיונות לרדת במשקל מבלי לשנות סוג אכילה ממזון פחמימותי עם אינדקס גליקמי גבוה למזון צמחי-שומני עם אינדקס גליקמי נמוך נועדו לכישלון.
כתוצאה של אכילת מזונות עם ערך גליקמי גבוה, מופיעים ומתייצבים:
• ירידה חדה ביכולת של הגוף להשתמש בשומן המצטבר לייצור אנרגיה;
• הצטברות של שומן.
• צורך מתמיד כלחדש את אספקת הגלוקוז בדם (גלוקוז הופך המקור העיקרי של אנרגיה, לרצון למתוק);
• התקפי רעב;
• סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2.
אבל מאיפה נשיג את כוח רצון ומוטיבציה בהתקף הנרקומני הראשון לחסל חפיסת השוקולד או שניים, שלוש לחמניות?
1. בונים מערכות תזונתית: מתכננים ארוחות יומית. זה יאפשר לכם לייצב את רמות הסוכר בדם עקב תזונה רגילה ותקינה. זה אומר שאתם פחות “תיפלו” למתוקים ומאפים.
2. תוציאו מזונות המכילים גלוטן. זה יאפשר לכם בכמה שבועות להפחית את הדלקת במעי ולהגדיל את העיכול של חומרים מזינים. זה אומר שאתם תוכלו להסתפק בכמות קטנה יותר של מזון. חיסכון,רבותיי! במקום המוצרים העשויים חיטה, שיפון, שעורה ושיבולת שועל לעבור למוצרים העשויים כוסמת, דוחן, תירס, אורז חום או קינואה.
3. במקבילו תוכלו להגדיל את כמות הירקות בהדרגה
ירקות מבושלים יכולים להעלות את רמות הסוכר בדם, כך לא תצטרכו לחוות את אי הנוחות של דחייה ממזונות מתוקים והפחתת הכמות של דגנים ואז חזרה להרגלים המגונים והישנים. במקרה זה, שלא כמו דגנים, ירקות מבושלים מכילים כמויות גדולות של מינרלים, ויטמינים וסיבים תזונתיים.
4. סיבים תזונתיים! הם מאפשרים לחיידקים שחיים במעי הגס להשתנות. עכשיו למיקרופלורה המועילה יש מספיק אוכל, וממנו היא תצור את הסוכרים הנחוצים לגוף באמת. הם יגיעו לדם תוך מספר שעות לאחר תום העיכול המזון והטמעה של החומרים המזינים העיקריים. וזה מה ייתן לכם תחושת שובע ארוכה, ויאפשר להפחית את מספר הקלוריות. וזה אומר לרדת במשקל בריא ולתמיד.
5. לאחר שהגוף שלכם מתרגל לכמות סיבים גדולה יותר, אתם יכולים בבטחון ובקלות להפליא להוסיף לתזונה רגילה יותר ויותר פרות, וירקות חיים. בהם יש יותר סיבים ואפילו יותר ויטמינים ומינרלים. כולל כל הויטמינים מקבוצת B, משפרי העור והשיער שלכם, ומסדירי מערכת העצבים. זה יגרום לגוף שלכם ולהיות בריא ומחוטב יותר, אנרגטי ויעיל יותר!
7. לאחר זמן מה, המערכת ההורמונלית שלכם תתאזן והמיקרופלורה שלכם תהיה מוכנה לעכל כמויות הגדולות של סיבים תזונתיים. זה יאפשר לכם בהדרגה להסיר את כל הדגנים מהתזונה.
6. וקלוריות שבעבר אתם השגתם מדגנים תוכלו לקבל משמנים צמחיים. יחד עם כמות מספקת של ויטמין E, אשר מאפשרת תפקוד מושלם של מערכת הרבייה שלכם, לשפר את העור ואת מערכת החיסונית. הגוף שעבר למצב שריפת השומן המתקבל מהאוכל במקביל יוכל לשרוף את השומנים המיותרים והמאוחסנים במשך כל החיים. יחד עם הרעלים שהצטברו, מה שיפחית את המשקל ויהפוך אתכם לאדם מטופח ופורח.
7. השתוקקות לממתקים ודברי אפיה תעלם בהדרגה, יחד עם עודף משקל, קוצר נשימה, לחץ דם גבוה ואי נעימויות מוכרות נוספות. זה יהיה הגמול הטוב ביותר של היעדר ההנאות הקונדטוריות! אחרי הכל, הטעם שלכם ישתנה. יחד עם התייצבות ברמת סוכר בדם של כל המתוקים או מאפים, שנראו לכם חיוניים, כבר לא מזיזים לכם. במקביל תתאהבו בטעמים החדשים והבריאים: פרות, ירקות, עלים ירוקים, קטניות, אגוזים וזרעים.
8. והגוף שלכם סוף סוף יכול לעבורר למצב יציב של שריפת שומן, אהבה לירקות ופירות, ואדישות לדברי אפיה ומתוקים.
ליעוץ ובניית תוכנית אישית לריפוי, התאמת מזונות לצרכים אישיים וחידוש נעורים:
0546364727 אננדה